איתי ישב מול הטלוויזיה וראה כדורגל. הוא נראה כל כך שקוע, אי אפשר היה לדבר איתו. סיגל לקחה את אורנה אל פינת האוכל הקטנה שלהם ושם שמעה ממנה על ירח הדבש שחזרה ממנו.
"אז זה היה מדהים..." סיפרה ארנה, "אחרי החתונה שתספרי לי אחר כך היה לך, ניר נהג ונהג ונהג... אני כבר נרדמתי בדרך, הייתי הרוגה לגמרי. הגענו בשעה שלוש לפנות בוקר למלון. זה לא היה סתם מלון, זה היה הרבה יותר. זה היה מלון בוטיק, לא יודעת, מין שילוב של מלון פאר ויותר מזה. בחיים לא חשבתי שזה יהיה כזה.
"אז הכניסו אותנו לחדר ושם התעוררתי... את יודעת, ואחר כך ישנו עד הצהריים ואז עשינו שם סביב... תשמעי, זה היה מדהים. היה שם כל הפינוקים האפשריים שאפשר לצפות כשלוקחים נופש יוקרתי: ספא, סאונה כל מיני... בחיי לא חשבתי שזה יהיה ככה.
מחשבותיה של סיגל החלו לנדוד. שבע שנים הייתה נשואה לאיתי ולמרות שבכל שנה עם יצאו לחופשה, נופש משפחתי שכזה, היו שוכרים צימר סתמי ופשוט וגם זה היה יקר להם. גם בירח הדבר היו באיזה מלון רגיל. נופש יוקרתי, מלון בוטיק ... על זה היא יכלה רק לחלום. והיא הייתה כל כך זקוקה לנופש. נופש יוקרתי בהחלט היה יכול להתאים לה.
יניב עבד מאוד קשה ולא הרוויח הרבה כסף. גם היא עבדה בתור מזכירה וזה לא נתן להם יותר מידי. והיא תמיד חלמה שהחיים שלה יהיו על מי מנוחות. פעם בכמה זמן חופשת מלון בוטיק, אולי בחו"ל אולי בישראל, ועכשיו כארנה סיפרה לה על המקום שהיו שם, מלון בוטיק וספא היא כל כך קינאה.
היא סיפרה וסיפרה וסיפרה על נפלאות המקום ובסוף סיימה "אז קבענו לעצמנו רף. ולא משנה מה יהיה, יותר לא יהיה פחות. כל נופש שנצא יהיה אך ורק נופש יוקרתי וכל מלון שנישן בו יהיה לפחות מלון בוטיק וספא. " אמרה ארנה.
סיגל שלחה מבט לאיתי. הוא לא זז מהמקום. את בהחלט צודקת, אם נופש אז נופש יוקרתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה